אודות או מולו"ת כנגרות

תמיד הייתה לי משיכה לסיפורים. בפרט לסיפורים שעברו בעל פה משחר הזמנים. גם לתרבויות העתיקות מהן הסיפורים הגיעו נמשכתי. אבל רק כאשר החלטתי להקים הוצאת ספרים כדי להוציא לאור סיפורים שכאלו התגלה לי כמה עושר טמון בהם.

הולכים את המבוך, הר שאסטה, קליפורניה

הרעיון להוצאה עלה במהלך מסע משפחתי בצפון אמריקה. במשך השהיות הממושכות בטבע חווינו עוצמה חסרת מילים של היערות, הרכסים, הרי הגעש עטורי הקרח, האוקינוס, המישורים. אולי בגלל זה ענין אותי לשמוע מה סיפרו לגבי הארץ שלהם ולגבי עצמם, האנשים ששוטטו על פני המרחבים הללו במשך אלפי שנים.

התרבויות הראשונות בהן ההוצאה תעסוק הן משם, מהתרבויות הילידות של צפון אמריקה. בעיקרן אלו תרבויות של ציידים-לקטים שקיימו קשר הדוק עם הטבע הסובב אותן. לא שיערתי איזה מגוון עצום של תרבויות התקיימו במרחבי היבשת הזאת כאשר לכל אחת מהן סיפורים, שירים, תרבות משלה. גליתי סיפורים פראיים, חייתים, מלאי השראה ושופעי תובנות מהתבוננות מעמיקה בעצמם ובעולם: על הצמחים ובעלי החיים, על גרמי השמיים ומקווי המים, על הפלאי, העל-טבעי והאלוהי שמצאו בו, ועל הקשרים שקיימו עם כל אלו. סיפורים, שעל פי אמונתם, התרחשו באמת, והם מספרים את ההיסטוריה של המקום, של האנשים, של העולם.

מעבר להנאה שאני מפיק מהסיפורים כשלעצמם, הם מלמדים אותי הרבה על המצב האנושי, על החיים על פני כדור הארץ והאפשרויות הגלומות בו ששכחנו כבר מקיומן.

את הסיפורים אני מלקט ממקורות כמה שיותר ראשוניים. מבני התרבויות המספרים את סיפוריהם או מאנטרופולוגים וחוקרים שתיעדו סיפורים שסופרו להם בימים עברו.

אני שואף להביא כמה שיותר את הקולות ההם, של האנשים שסיפרו את הסיפורים הללו והאמינו בהם, לגמוע אותם כמה שיותר קרוב למקור הנביעה. שואף לפנות להם מקום בתוך ההמולה שיוכלו להישמע צלולים וברורים.

כדי ליצור לסיפורים מרחב, אני מרכז באתר מידע רב על כל תרבות שפרסמנו מסיפוריה: חומר עיוני, קישורים לסרטים, מוזיקה, תמונות, אומנות וסיפורים נוספים. מי שיחפוץ יוכל כך לשוטט ולגלות עוד על האנשים והמקומות בהם הסיפורים התקיימו וסופרו.

**

מה לכל זה ולנגרות? ובכן מאז ומעולם גיליתי ענין בעצים. עצים חיים מעוררים בי פליאה בנוכחותם הדוממת. אך הם גם מעוררים בי ענין כחומר גלם ומעניקים לי השראה ליצירת משהו אחר. במידה רבה אני רואה את העשייה של הספרים כסוג של נגרות. הספרים, מנקודת מבט זו, הינם רהיטים קטנים. קופסאות שניתן להפוך בהן. בעלות חומריות מסוימת, ממדים אסתטיים וצורניים. קופסאות שניתן לדפדף בהם, ולהפליג באמצעותם לעולמות אחרים ולעולמות שכאן. אני רואה בהקמת ההוצאה לאור הזדמנות להביא לידי ביטוי את הנגר שבי.

אמיר שרפמן